טוליק
ביצוע: אושיק לוי
מילים: רמה סמסונוב
לחן: נפתלי אלטר
טוליק יושב לו בשקט בחול
יושב ומביט על הים הכחול
העיניים של טוליק שני כוכבים
ואוכל הוא בנחת אשכול ענבים.
טוליק, הי טוליק, תן לי עינב
אך טוליק שותק, כמעט נעלב
העינב הוא של טוליק כל האשכול
רק לו, לו לטוליק, מותר לאכול.
טוליק יושב לו בשקט בחול
יושב ומביט על הים הכחול
בעיניים של טוליק דמעות עגולות
כי רינה הלכה לה לבד בחולות.
שמעתי את השיר טוליק ברדיו וחשבתי שזה מצחיק כי זה הכינוי של צחייק על ידי חברו המעורערת וגם קצת מזכיר לי אותו… אחרי שחיפשתי את המילים, גיליתי שמדובר, איך לא, בעוד שיר זיכרון מני רבים (מדי) לחייל שנפל…

תובל גבירצמן בחדרה נולד ב-26.6.1959, נצר לאחת המשפחות הוותיקות בעיר. כשהיה בן 6 התייתם מאביו אך למרות הילדות הקשה הוא היה ילד אוהב חיים ואפילו שובב. הוא היה חבר במכבי צעיר, רכב על סוסים ואף עבד בחוות הסוסים בקיסריה. בצבא הוא שירת כמפקד טנק ומאוחר יותר סיים קורס קצינים ושימש כמפקד פלוגה. הוא היה על הטנק הראשון שנכנס ללבנון. ביום קרב אחד השמידה יחידתו 20 טנקים סוריים ויצאה ללא פגע. הוא נחשב בקרב חבריו סממן למצפון ומוסר.
חבריו לפלוגה נקלעו לנגמ"ש בוער בשדה התעופה של ביירות ותולי ניסה לחלץ אותם, הוא רץ לעברם עם מטפה בידו, תחת אש כבדה, נפגע ונהרג. אלוף הפיקוד העניק לו צל"ש אחרי מותו. הצבא ייעד אותו לתפקיד סמג"ד, אך בלחץ משפחתו הוא הסכים להשתחרר. הוא נהרג שבועיים לאחר מועד שחרורו המיועד.
את השיר "טוליק" כתבה רמה סמסונוב, חברת משפחה, עוד כשהיה ילד. הוא מבוסס על מקרה אמיתי בו ישבו על חוף הים וטוליק סרב לחלוק את אשכול הענבים שלו עם ילדה אחרת, שלבסוף הלכה והותירה אותו לבד ועצוב. אושיק לוי ביצע אותו בפסטיבל שירי הילדים התשיעי. לאחר מותו של תובל, קיבל השיר משמעות מצמררת (מתוך הבלוג הזה)
למה אי אפשר לאכול ענבים בשקט במדינה הזאת בלי לשלם על כך בחיים?!
רוצים לדעת מה הסיפור העומד מאחורי עוד שירי זיכרון? לכו לכתבה הבאה:
http://www.nrg.co.il/online/5/ART/932/705.html
מילות השירים אפשר למצוא בשירונט בכתובת: http://www.shiron.net/
תודה, חנן, שאתה חולק איתנו
על ידי אוה ב27/04/2009
ב 17:39
ממש מרגש, חנן. כל הכבוד.
ומאוד חזק, גם המשפט שלך בסוף.
לילה טוב
על ידי משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב28/04/2009
ב 0:24
על ידי אייל ב28/04/2009
ב 0:26
אנשים חושבים, חולמים ומצפים שהכל או לפחות חלק יתגשם. כנראה שזה בטבע של בני האדם או שיכול להיות שרק כך אנו מסוגלים להמשיך ולחיות. המעורבות והאיכפתיות כלפי הסביבה והנעשה בה תורם מאוד גם לנו, כי כך אנו מרגישים חלק פעיל ומועיל……..חלק מהאנושות והיקום.
תודה לך בן
אבאמא
על ידי אמאבא ב5/05/2009
ב 12:18