לצייר ווקטורי זה כיף.
זה מהיר, אפשר לשנות הכל וזה בחינם!
תורידי את www.inkscape.org ותוכלו לצייר ווקטורית עד הלילה.

סטאלין היה עריץ מטורף שרצח את מיטב האליטה של ארצו. הוא יצר את מסך הברזל הרוסי ונפל בפח הגרמני במבצע ברברוסה. הוא אסר על כל כניסה תרבותית מערבית לאמא רוסיה ומצד שני היה מכור לסרטים הוליוודים (כולל מצויירים) שבהם היה צופה בריאנוע הפרטי של צמרת הפלגה הקומוניסטית.

היום הוא גר בהרצליה בבית של ההורים שלו והוא מתחתן בספטמבר עם איזה לובה אחת. הוא עדין חולם להיות שליט העולם ושכולם יהיו העבדים שלו.

מימין סטאלין היום כפי שצולם במרינה בהרצליה, משמאל, סטאלין אחרי שראה מיקי מאוס.

לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה

ולמשהו יותר אופטימי (קליפ אדיר!)

דו”ח מבקר המדינה מפורסם היום. אז מה?! האם זה ישפיע על מישהו או משהו?

מה התפקיד של מבקר המדינה בכלל?

הציטוט הנ”ל הוא מאתר מבקר המדינה.

שימו לב כי האמצעי נכתב לפני המטרה:

האמצעי: בחינת פעולות הרשות המבצעת (ע”פ חסכון, יעילות, מועילות וטוהר מידות)

המטרה:  לשפר את תפקודם של הגופים המבוקרים

הדבר אומר דרשני: מבקר המדינה הוא גוף טכנוקראטי שמקדש את עצם הכנת הדו”ח ולא עוקב אחר ישומו. לפיכך, אין לו שום השפעה על מהלך הדברים בישראל והכשלים המתגלים בו אינם מתוקנים.

היום מתפרסם דו”ח מבקר המדינה החדש והוא הארוך ביותר שנכתב אי פעם (כ-1500 עמודים).

מדוע?! משום שהכשלים הולכים ומצטברים ואף אחד לא מטפל בהם.

יש לתת לבקר המדינה גם כלים ביצועיים ולא רק אפשרות לכתוב דו”חות.

זה היה דו”ח ביקורת על מבקר המדינה.

דרך            לבד

אני            ריק

כלום            סתם

חלל            חלל

טוליק
ביצוע: אושיק לוי
מילים: רמה סמסונוב
לחן: נפתלי אלטר

טוליק יושב לו בשקט בחול
יושב ומביט על הים הכחול
העיניים של טוליק שני כוכבים
ואוכל הוא בנחת אשכול ענבים.

טוליק, הי טוליק, תן לי עינב
אך טוליק שותק, כמעט נעלב
העינב הוא של טוליק כל האשכול
רק לו, לו לטוליק, מותר לאכול.

טוליק יושב לו בשקט בחול
יושב ומביט על הים הכחול
בעיניים של טוליק דמעות עגולות
כי רינה הלכה לה לבד בחולות.

שמעתי את השיר טוליק ברדיו וחשבתי שזה מצחיק כי זה הכינוי של צחייק על ידי חברו המעורערת וגם קצת מזכיר לי אותו… אחרי שחיפשתי את המילים, גיליתי שמדובר, איך לא, בעוד שיר זיכרון מני רבים (מדי) לחייל שנפל…

תובל גבירצמן בחדרה נולד ב-26.6.1959, נצר לאחת המשפחות הוותיקות בעיר. כשהיה בן 6 התייתם מאביו אך למרות הילדות הקשה הוא היה ילד אוהב חיים ואפילו שובב. הוא היה חבר במכבי צעיר, רכב על סוסים ואף עבד בחוות הסוסים בקיסריה. בצבא הוא שירת כמפקד טנק ומאוחר יותר סיים קורס קצינים ושימש כמפקד פלוגה. הוא היה על הטנק הראשון שנכנס ללבנון. ביום קרב אחד השמידה יחידתו 20 טנקים סוריים ויצאה ללא פגע. הוא נחשב בקרב חבריו סממן למצפון ומוסר.

חבריו לפלוגה נקלעו לנגמ”ש בוער בשדה התעופה של ביירות ותולי ניסה לחלץ אותם, הוא רץ לעברם עם מטפה בידו, תחת אש כבדה, נפגע ונהרג. אלוף הפיקוד העניק לו צל”ש אחרי מותו. הצבא ייעד אותו לתפקיד סמג”ד, אך בלחץ משפחתו הוא הסכים להשתחרר. הוא נהרג שבועיים לאחר מועד שחרורו המיועד.

את השיר “טוליק” כתבה רמה סמסונוב, חברת משפחה, עוד כשהיה ילד. הוא מבוסס על מקרה אמיתי בו ישבו על חוף הים וטוליק סרב לחלוק את אשכול הענבים שלו עם ילדה אחרת, שלבסוף הלכה והותירה אותו לבד ועצוב. אושיק לוי ביצע אותו בפסטיבל שירי הילדים התשיעי. לאחר מותו של תובל, קיבל השיר משמעות מצמררת (מתוך הבלוג הזה)

למה אי אפשר לאכול ענבים בשקט במדינה הזאת בלי לשלם על כך בחיים?!

רוצים לדעת מה הסיפור העומד מאחורי עוד שירי זיכרון? לכו לכתבה הבאה:

http://www.nrg.co.il/online/5/ART/932/705.html

מילות השירים אפשר למצוא בשירונט בכתובת: http://www.shiron.net/

הניצולים והמשחררים צופים בשריפת מחנה ברגן-בלזן, גרמניה

היי,
למי שרוצה לצאת קצת מהאוטומט של יום השואה, בו שרים “אלי אלי” ואולי רואים איזה סרט שואה או שניים בטלוויזיה ונאנחים, אני מציע אפשרות אלטרנטיבית.
מלבד טקס יום השואה האלטרנטיבי בתאטרון תמונע, שמומלץ מאוד להגיע אליו שעה קודם (כי יש תור היסטרי) אז אני מציע לכם גם משהו שתוכלו לעשות מהבית.
אתר המידע של יד ושם מציע מידע רב בנושא השואה ובמיוחד אני ממליץ על חלק ה”השאלות והתשובות הנפוצות” ועל אסופת המאמרים לדוגמא.
תוכלו לקרוא שם, לדוגמא, על קצין SS שהושם למאסר ע”י הנאצים בזמן השואה באשמת רצח יהודים. נשמע אבסורד אבל אמיתי…

למרות שיש הרבה פעמים תחושה של “מיצינו” ושאנחנו יודעים על השואה, לי חשוב כל יום שואה להבין כמה האירוע הזה עצום וכמה אני לא יודע עליו כלום.

לאסופת המאמרים (נכתב ברמה לא מדעית) (לדוגמא: למה לא הפציצו את אושוויץ?)

לרשימת השאלות והתשובות

דף ראשי של מרכז המידע

בברכת יום שואה שונה ופחות אוטומטי השנה.

לחבר מאוד טוב שלי בתקופת התיכון, נתן קובלסקי, שגר היום באוסטרליה והגיע בדרך כלשהי לא ברורה לעסקי קבלנות ניקיון של בנייני משרדים היו רעיונות מוזרים שיפה להם השתיקה. אך ממתי אני שותק?! אחד מהם היה קשור להצלת הרעב באפריקה ע”י הקמת מחלבות של חלב אם ומכירתו באירופה, שכן שם הנשים שם רוצות להיפטר מסממני ההריון מוקדם ככל האפשר. אבל לא על הרעיון הזה רציתי לספר אלא על הרעיון שעסק בבורסת דוגמניות. הרעיון פשוט, יש לך ילדה יפה? חושב\ת שתהיה דוגמנית? למה שלא תרוויח עליה כסף גם היום?! סוחרים ישקיעו בילדים יפים ויקנו זכויות עתידיות שלהם. אפשר להרחיב את הרעיון לעוד תחומים כמו כדורגל והייטק אבל זה סיפור לפעם אחרת.

בכל מקרה, אם הייתה בורסה כזאת והיה לי כסף (אני הכי עני בחברה’) אז אין ספק שהייתי משקיע בבר רפאלי. היא כבר הייתה יפיפייה מדהימה בגיל צעיר מאוד והנה הראייה:

אם תשאלו את תושבי עין כרם, שהם לרוב בעלי נכסים בשווי מליוני דולרים וקיבלו אותם בחינם מהמדינה אחרי 1948, מה קרה לתושבים הערביים הנוצרים שגרו כאן פעם, הם לרוב יגידו לכם שהם עזבו. אחרים, מתונים יותר, או אנשים ששוכרים בתים בעין כרם יגידו לכם שהם נמלטו.

אם תשאלו את תושביה הקודמים של השכונה, מדוע עזבו, הם יגידו לכם שהם עברו טיהור אתני, או ליתר דיוק הם פחדו מטיהור אתני כפי שקרה לכאורה בכפר הערבי הראשון שנכבש במלחמת השחרור, הלא הוא דיר-יאסין (ארגון האצ”ל הכחיש שהיה טבח בכרוז חריף במיוחד שהוציא). בין אם היה טבח ובין אם לא, פרשת דיר יאסין היוותה אירוע מכונן בלאומיות הפלשתינאית.

בעוד אני מארגן את סידורי יום הולדתי ה-30 מתוך דירתי שהייתה וודאי שייכת למשפחה פלשתינאית כלשהי והיום שייכת לסתבא שרה וויצמן המרוקאית, חיפשתי מפה באינטרנט. נתקלתי במפה הבאה בערבית שכותרתה: מפת הכפר לפני הגירוש האתני לפני 1948:

הציור צימרר אותי. הוא נראה ישן אותנטי ותמים (במיוחד הציור של החתול והזאב ביער). ואם זאת משהו בו נראה לי חשוד. במיוחד המבנה ממזרח שנראה מודרני מדי ל-1948…

חיפוש קצר הזכיר לי שראיתי כבר את המפה הזאת בגרסא קצת אחרת באתר של חברת התיירות אגדת עין כרם.

מבדיקה שערכתי לגבי ביה”ח אלי”ן שהוא אותו מבנה מרובע מימין, הוא הוקם ב-1971 מה שמוכיח שהמפה הראשונה מזוייפת…

בקיצור, ההיסטוריה של עין כרם מעלה ריח רע אבל לא כל שטיפת מוח פלשתינאית היא אמיתית.